דו לי אלישע גורן


כילדה למשפחה ירושלמית שורשית, בת לחנה ויהודה אלישע, אהבתי לקרוא, להתבונן, לחלום, לרקוד
לשחק וליצור בבית ובגינה בין עצים מלאי רימונים אדומים, שסק צהוב, ורדים ושקדייה עוטה שמלה לבנה. עוד בהיותי פעוטה, הוסיפו הוריי לשמי דבורה, את שם החיבה "דולי".
תרמו להתפתחותי הרוחנית והאמנותית אמי שעסקה בכישרון רב במלאכות יד שונות ואבי שהרבה לקרוא ספרי קודש וספרים שדנו בענייני העולם, פילוסופיה יוונית, מוסיקה ואף ריקוד. ביודעו שסיפורים על אינדיאנים ריתקו אותי בחלום ובהקיץ הוא אף לקח אותי להופעה של להקת ריקוד אינדיאנית מקורית שהשאירה עלי רושם רב בקצב תופייה וצבעיה הססגוניים.
הצבעים והקווים מאפשרים לי ביטוי רגשי ושכלי, שילוב של הרשמים מבחוץ, טבע חי ודומם
ומבפנים רגש, דמיון ולעיתים אף חרדה ילדותית. הנופים שקטים וסוערים , הדומם לעיתים "מדבר" אל הצופה.
הדיוקנאות מבטאים את האישיות המצוירת באמצעות המכחול שבידי וההתבוננות שבעיניי ומתוכי.
למדתי רישום וציור במשך ארבע שנים אצל הצייר והמורה הנודע, מריק ינאי, שלימד אותי רבות.
פיסול למדתי אצל הפסל הירושלמי פול טיילור ויצרתי תבליט של בכחוס לפי ציור של קארוואג'יו .
חברה בעמותת אומני פתח תקווה. בהשכלתי האקדמית הנני בוגרת פסיכולוגיה ופילוסופיה ועובדת במשך שנים רבות כמבקרת פנימית באוניברסיטה העברית בירושלים.
הציור בשבילי היא שירה במכחול וצבעים, מקווה להמשיך וליצור ולהעשיר אתר זה. רוב תודות לבניי המוכשרים רפי ואור גורן, על כי בנו את האתר בניצוחו של סתיו דריימן שאף הלחין את המוסיקה שברקע.